Quelles sont les racines de l’homme ?

Maxime des pères : Chapitre 2 – Michna 1

הוא היה אומר:

כל שחכמתו מרבה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז), והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב.

אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מעטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (שם), והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשנת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי

Rabbi Eléazar ben Azariah… avait coutume de dire : « Celui dont la sagesse excède les actes, à quoi est-il comparé ? À un arbre dont les branches sont nombreuses et les racines rares, et que le vent vient déraciner et renverser ; car il est dit : Pareil à la bruyère sur la lande, il ne verra pas arriver le bonheur, il demeurera dans le désert aride ; une terre salée et inhabitable.1, Mais celui dont les actes excèdent la sagesse, à quoi est-il comparé ? À un arbre dont les branches sont rares et les racines nombreuses et que tout les vents de la terre venant souffler ne sauraient déplacer ; car il est dit : Il sera tel un arbre planté au bord de l’eau et qui étend ses racines près d’une rivière : il ne craindra pas la saison chaude et son feuillage restera verdoyant ; il ne sera pas inquiet durant une année de sécheresse et ne cessera pas de produire des fruits. »

Conjuguer son intérêt et celui d’autrui, adopter la ligne médiane, équilibrée, est-ce là un enseignement spécifique au Judaïsme ?

Pirkeï Avot ( Maxime des pères) – Chapitre 1.

Pirkeï Avot (Maxime des pères) – Chapitre 2.

Pirkeï Avot (Maxime des pères) – Chapitre 3.

TOUS LES COURS DE RAV EMMANUEL MERGUI